בינואר 2021 פנתה אלי חברה שרוצה שנשווק
להם מוצר מעניין.
יש להם איזו טכנולוגיה שמותקנת בתוך מזגנים
שגורמת לכך שהאוויר מתנקה מוירוסים.
זה אומר שאם למשל יש חולה קורונה אצל
שיננית, המזגן המרכזי לא יעביר את
חלקיקי הקורונה לשאר חדרי המרפאה,
וכך השאר יינצלו…
למי יש אינטרס להתקין את המוצר הזה?
לבעל העסק שלא יהיה מחוייב לסגור
בכל פעם שנכנס חולה למבנה שלו.
נשמע טוב נכון?
אבל מה הבעיה האמיתית עם המוצר
הזה, ולמה לא הסכמנו לעבוד איתו:
כדי שאנשים ירכשו משהו הם צריכים
שיהיה להם דחף.
זה יכול להיות דחף להשיג את התועלת
של המוצר (להתעשר, להרזות, להיות מאושר),
וזה יכול להיות דחף להתרחק מכאב (לצאת
מעוני, לא לחיות בחרדות, לא להיות חולה).
כלומר, צריך שיהיה צורך שעולה אצל האדם.
והבעיה עם המוצר המדובר היא שהוא
מוצר שלא נותן מענה לשום דחף.
זה מוצר מניעה.
מניעה מכאב.
ומניעה יותר קשה למכור לעומת מוצר
שיש לו צורך מיידי.
אבל אז אולי תגיד –
״רגע, אבל לתעשיית הביטוח הולך לא רע,
והם גם מוכרים מוצר שהוא ״מניעה״, אז
מה ההבדל?״
ההבדל הוא במקרה הגרוע ביותר.
במקרה של ביטוח, המקרה הגרוע ביותר
מפחיד את כולנו, ולכן נעשה הכל
כדי להימנע ממנו.
לעומת זאת, במקרה של המוצר המוזכר,
המקרה הגרוע ביותר הוא שהעסק ייסגר
לחודש. לא נעים כמובן, אבל בטח לא
גורלי.
לסיכום:
מוצר שהוא מניעתי קשה יותר למכור
מכיוון שהוא לא נותן מענה לצורך מיידי.